	ארמון ההרמיטאז' ארמון החורף של הצארים. הארמון, הניצב בלב כיכר הארמון הרשמית והמלכותית הוקם כאן לראשונה בימיה של הצארינה יליזבתה, בתו ויורשתו של פטר הגדול. במרוצת השנים נוספו לו אגפים והוא הפך להיות הארמון הרשמי של הצארים, אשר העיר הייתה בירתם. הארמון והרחבה שלפניו ידעו אירועים חשובים בתולדותיה של רוסיה. כאן התקומם המון נגד הצאר ניקולאי ה- 2 כנגד השעבוד והרעב הגדול, בראשית המאה, ולכאן נורה הפגז אשר סימל את ראשית המהפיכה הבולשביקית, ב- 1917. כיום משמש הארמון כמוזיאון, בו מוצגים כ- 3 מיליון פריטים שונים. הפאר, העיצוב, הגובלנים ויציריות האמנים. הפסלים, כלי הבית והנברשות, כל אלו מדהימים.
קתדראלת אייזיק הקדוש קתדראלה יפה, הבנוייה בסגנון ניאו-קלאסי, הניצבת קרוב לאגף הצפוני של שדרת נייבסקי, בניית הקתדראלה החלה ב- 1818, והיא הוקמה במשך 40 שנה. הצאר אלכסנדר ה- 1, היזם, ביקש להקים כאן קתדראלה מלכותית. לצורך הבנייה הוכשר רציף מיוחד בנמל העיר לפריקת עמודי גרניט אשר הובאו מפינלנד, וכן נסללו פסי רכבת להובלת המטענים עד הלום. האדריכל הצרפתי, ריקאר דה מונפראן טרח כאן בעיצוב מדהים של כיפה מעוטרת ומצופת זהב ובהקמת מעטפת ריבועית של 112עמודי גרניט. הבנייה הסתיימה ב- 1858, בימיו של הצאר ניקולאי ה- 1, אחיו ויורשו של אלכסנדר (פסלו ניצב בחזית הקתדראלה). בעבר הייתה הכנסייה אתר התפילה של הצארים ואולם במהרה הפכה להיות מיצג מוזיאוני. מגג הקתדראלה נשקף מראה יפה על כל גגות העיר.
	שדרת אלכסנדר נייבסקי מדרום לצפון משתרעת השדרה הארוכה והרשמית של העיר סנקט פטרבורג. השדרה, המכונה ברוסית "נייבסקי פרוספקט", מתחילה במנזר הנושא את אותו שם, ומסתיימת לאחר 5 ק"מ באיזור ארמון ההרמיטאז'. השדרה נקראת על שמו של אלכסנדר מנובגורוד, נסיך סלאבי-וויקינגי (אבות הרוסים) אשר הצליח להביס את השבדים, אוייבי הנפש שלו ב- 1240, על גדות נהר הנייבה. לאות הערכה וגבורה זכה בשם "נייבסקי". בסמוך למנזר הנושא את שמו נמצא בית עלמין גדול בו קבורים מרבית האישים החשובים של העיר. בהמשך, עדיין בצד הדרומי, בולט פסלו של המצביא. השדרה עצמה מפוארת, מלאה חנויות ובתי כלבו, פסלים וכיכרות ונחשבת ל"שאנז אליזה" של רוסיה.
בית הכנסת הגדול קהילה של כ- 70,000 יהודים חיה בסנקט פטרבורג, ובניה ובנותיה מעורים בחיי העיר. בית הכנסת המקומי הוא מפואר ומתנשא לגובה של 34 מטרים. המבנה יכול להכיל כ- 1000 מתפללים וסגנון הבנייה שלו מושפע מסגנונות בנייה של בתי כנסת אחרים ומפוארים ברחבי אירופה, בשלהי המאה ה- 19. אז נהגו לעצב את המבנים הללו בסגנון המזכיר השפעות מוריות ביזנטיות.
	קתדראלת קזאן. קתדראלה גדולה ורחבה, המשתרעת על גדת תעלת הנייבה. הקתדראלה בנוייה בסגנון ניאו-קלאסי המושפע מאוד מבסיליקת סן פייטרו, בוותיקן. בניגוד לאחותה (קתדראלת אייזיק הקדוש), זוהי כנסיית פולחן לכל דבר והיא פתוחה לקהל המתפללים הרחב. האמונה הרווחת ברוסיה היא הנצרות הפרבוסלאבית, שהיא זרם של הנצרות המזרחית. מרבית התושבים הם מאמינים אדוקים, דבר שהיה מוקצה מחמת מיאוס בימי המשטר הקומוניסטי.
כנסיית התחייה (או, כנסיית "הדם השפוך") כנסייה מפוארת שהוקמה בשלהי המאה ה- 19, ובראש מגדליה עיצוב ה"בצלים" הרוסי המסורתי. עם הקמתה נקראה כנסיית התחייה, על שם תחייתו של ישו, ושיבתו אל הארץ. בחודש מרס 1881 נרצח הצאר אלכסנדר ה- 2. הצאר נחשב לליבראלי בהשקפותיו, ואף הכריז על אמנסיפציה למיליוני האיכרים ברחבי רוסיה. רצונו הטוב של הצאר לא עמד לו כאשר מאות אלפי איכרים מזי רעב הציפו את העיר ונוכחו בפער העצום הקיים בין רמת חיי הצארים ואנשי האצולה, לרמת החיים שלהם. הדבר גרם למהומות קשות, מרידות והפגנות. מאידך, צפיפות האוכלוסין שהחלה להיווצר בעיר, וכן השפעת המהפיכה התעשייתית הביאו ללכלוך, אבטלה קשה, הזנחה, מחלות ומרמור רב. הצאר נרצח, ככל הנראה ע"י אצילים שהתנגדו לרפורמות עליהן הכריז. הכנסייה נקראת גם כנסיית "הדם השפוך".
	הספינה "אאורורה" ספינת חיל הים הרוסי, אשר השתתפה במלחמת יפן רוסיה (1904-1905). ספינת המלחמה האפרורית מסמלת את המהפיכה הקומוניסטית. באוקטובר 1917 השתלטו פעילים של התנועה המהפכנית הבולשביקית על הספינה וירו מן התותח שלה פגז אחד ובודד לכיוון ארמון הצארים (ההרמיטאז'). באותה שעה התכנס הסובייט הזמני לדון בעתידה של רוסיה, ואולם לשמע הפיצוץ התפזרו חברי הממשלה הזמנית והשלטון נפל לידי לנין. יש אומרים כי הפגז שנורה היה פגז סרק. לאחר המהפיכה טובעה הספינה בשל יושנה ואולם לאחרונה הועלתה מן הקרקעית והכשרה כמוזיאון וכסמל למהפיכה.
שייט לאורך נהר נייבה נהר הנייבה הוא הנהר הראשי העובר בעיבורה של העיר, ובין אייה הגדולים. הנהר נתון למשטר משתנה של גיאות ושפל, דבר שגרם זמנו להרבה שטפונות והרס של מבני העיר, שלא מכבר נבנתה. על מנת להפחית מסכנת השטפונות, וגם בכדי לחבר את חלקי העיר האחרים לנהר לשיפור התעבורה נחפרו כאן כמה תעלות, אשר לימים יעניקו לעיר את השם של "וונציה של הצפון". לאורך התעלות בנויים בתי מידות גדולים אשר הוקמו ע"י אצילים לשעבר, אשר העדיפו את גדות התעלות כמקום יוקרתי ביותר. שייט לאורך התעלות מזמן לתייר אפשרות להציץ במבני הפאר הללו, בגשרים הציוריים והמפוסלים, בכנסיות הסמוכות לתעלה ובקהל התושבים אשר נהנים לרדת אל הנהר ולטבול בו בימים חמים.
הקישו כאן לכתבה: סנט פטרסבורג, הצארינה של רוסיה
	ארמון פטר, פטרהוף, פטרודבורץ ארמון רב מידות שהוקם כ- 30 ק"מ ממערב לסנט פטרסבורג, ושימש במרוצת השנים כארמון הקיץ של הצארים. הארמון תוכנן עוד בימיו של פטר ההגדול, אשר ביקש להקים לעצמו פינת מרגוע. הוא לא ממש זכה להגשים את חלומו, ויורשותיו, אליזבה ה- 1 ויקתרינה ה- 2 השלימו את המלאכה. הארמון נכבש ע"י הגרמנים במלה"ע 2, והם תכננו אף לערוך כאן את מסיבת הניצחון שלהם על רוסיה. סטאלין הזועם הורה להפגיז את הארמון והוא חרב (סברה אחרת טוענת כי "המסיבה" הייתה אמורה להתקיים במלון "אסטוריה" בלב העיר). הנאצים שנסוגו מן הארמון כעובר כשנתיים, רוקנו אותו מאוצרותיו. כיום הארמון הוא שחזור מדוייק לקודם ומאפשר הצצה באולמותיו ובשכיות החמדה שלו.
מזרקות הארמון בחזית ארמון פטר, או בשמו הרוסי, "פטרודבורץ", ניצבות מספר מזרקות מרהיבות ביותר. המזרקות המפוסלות, מצופות זהב ומתיזות מים לכל עבר בששל נתזים ובהרמוניה של השתקפויות קשת נהדרות. הפסלים מפוסלים בסצינות הלקוחות מעולם המיתולוגיה היוונית. המזרקה הראשית בחזית הארמון ניצבת מעל תעלת מים קטנה, אשר במקור נואדה לחבר את הים הבאלטי עם פתח הארמון. כאמור, מאז ימי פטר ה- 1 נוספו אגפים ושונה התכנון המקורי של הארמון ושל גנו.
	גני הארמון ארמון "פטרודבורץ" מוקף בפארק ענק בן כ- 200 דונם. בפארק יש עשרות תזרקות, בריכות קטנות וחלקות מעובדות של פרחים וערוגות צבעוניות. הגן מתוכנן על פי עיצוב משולב של הגן הצרפתי (סגנון וורסאי, סימטרי) ביחד עם הגנים האנלגיים (הסגנון האסימטרי, גני בקניגהאם בלונדון). ברחבי הגן יש כמה פביליונים, אשר שימשו בעבר לסעודות מלכותיות, לשתייה תה או וודקה ולאירוח אצילים. כיום הם חלק מן הגן ומשמשים כבתי קפה או מוזיאונים. בגן נמצא גם ארמונו הקטן, הזמני של פטר ה- 1, "מונפלזייר", אותו הקים למשך תהליכי הבנייה. גני הארמון מהווים אטרקציה נהדרת לתיירים ולתושבי העיר, הנוהרים לכאן לבלות ולטבול במזרקות ובים.